| מאמר יסוד - עקרונות הגישה הפסיכו קריאטיבית |
 |
|
מאת ד"ר פינקי פיינשטין במבנה האישיות שלהם, בדינאמיקה הפנימית המתרחשת בקרבם, בדברים המניעים אותם , בקשיים שלהם ובדרכי פתרון חדשות לאתגרים הניצבים בפני בני המין האנושי. התורה הפסיכו קריאטיבית כשמה כן היא – עוסקת בקשר בין שני מרכיבים מרכזיים באדם – החלק הנפשי (או – החלק הרגשי) והחלק היצירתי (או – החלק המוציא לפועל, המעשי). שני אספקטים אלה מקבילים למגוון זוגות של מאפיינים במבנה אישיות האדם כמו הגיון ואינטואיציה, גבריות ונשיות, גבולות וחופש וכיוצא בזה. התורה הפסיכו קריאטיבית רואה בקשר בין הפן הרגשי לפן היצירתי שבאדם מרכיב חיוני ביותר שמשפיע באופן מכריע על התנהגותו של האדם, כוחותיו להתמודדות עם אתגרי החיים ותפיסת העולם אותה הוא מגבש לעצמו. התורה הפסיכו קריאטיבית נועדה לשם הבנת האדם וסיוע לאדם. בתוך המטרות האלה מעמיקה התורה בכוון של מחקר פסיכולוגי תוך הגדרת מושגים ומודלים ובו זמנית בודקת את תוקף מסקנותיה מול תיאוריות פסיכולוגיות מקובלות בעולם התיאורטי והטיפולי כאחד. התורה הפסיכו קריאטיבית נולדה מתוך אקט יצירתי של מעשה. המצאה של סדנה להגברת היצירתיות דרך אמצעי ציור – סדנת ציור אינטואיטיבי שפותחה על ידי דר\' פינקי פיינשטיין הובילה לשרשרת אירועים ותובנות שבעקבותיהם התפתחה תורה מחקרית שהפכה עם הזמן לבסיס שיטת פסיכותרפיה ולדרך להבנת האדם ואמצעי לקיום חיי היום-יום.
מושגי יסוד:
אהבה עצמיתיכולתו של אדם לחוש כלפי עצמו רגשות חמים, יכולתו של אדם לפרגן לעצמו, לעודד את עצמו, להביע כלפי עצמו ולחוש כלפי עצמו אהבה. יכולתו של אדם לסלוח לעצמו, לשים את עצמו במקום גבוה ברשימת סדרי העדיפויות שלו, להשקיע בעצמו ולטפח את עצמו. אהבה עצמית כוללת גם את יכולתו של האדם להימנע מפעולות הפוגעות בו ולהציב גבולות בפני כל מצב שמזיק לו, ככל יכולתו. אהבה עצמית נתפסת כאן כבסיס ליכולת לחוות אהבה באופן כללי. ההערכה היא שאהבה עצמית הינה יכולת מולדת הקיימת בכל אדם ושהשפעתה הולכת ודועכת עם השנים , ככל שהאדם נחשף לסביבה המדכאת את ביטויי האהבה העצמית. כאלמנט טבעי נתפסת האהבה העצמית כדבר שניתן להגבירו על ידי תרגול עיקבי ומתאים. אהבה עצמית נבדלת מהמושג "קבלה עצמית" בכך שהיא מכילה בתוכה רגשות חמים של חיבה, אהבה וחברות בין אדם לבין עצמו. התורה הפסיכו קריאטיבית רואה באהבה עצמית ערך עליון ובר השגה שחיוני ביותר לקיום חיי נפש בריאים ופוריים. את האהבה העצמית ניתן להגביר באמתעות תרגול מתאים. ההנחה היסודית היא שאהבה עצמית הינה מרכיב טבעי שבדרך כלל עבר תהליך של צמצום, במהלך השנים, ושניתן להפעילו מחדש על ידי תרגול מתאים. על עקרונות התורה הפסיכו קריאטיבית, לומד המטופל כיצד לזהות חסרים של אהבה עצמית וכיצד ניתן להגבירה באופן הדרגתי. הגברת אהבה עצמית דרך טקסים יצירתיים – רגשיים המאפשרים הגברה הדרגתית של חווית אהבה עצמית. ביקורת עצמיתהדרך בה אדם מתבטא באופן שלילי כלפי עצמו, מגנה את עצמו, חסר סובלנות כלפי עצמו, מתאכזב מעצמו, מאשים את עצמו, מפקפק ביכולותיו, מהסס יתר על המידה, גוער בעצמו על מה שנראה כטעות או אי הצלחה, שופט את עצמו ומזהיר מניסיונות חוזרים היכן שלא הצליח בעבר. הביקורת העצמית כשהיא במידה סבירה ובסיסית יכולה לסייע לאדם לחיות חיים מאוזנים ללא סיכונים מיותרים. מאידך, אצל מרבית בני האדם הביקורת העצמית מתפקדת ברמות משמעותיות בהרבה מהצרכים הבסיסיים בביקורת. היא הופכת למין שוטר נוקשה שנמצא בתוך האדם, שמצר את צעדיו יתר על המידה, שמפעיל משטר עריצות וחסר סובלנות לניסיונות, התנסויות, אי הצלחות ואי וודאות. האדם שסובל מבעיה כלשהי נאלץ לרוב להתמודד לא רק עם הבעיה שלו 0כמו, למשל, דיכאון או חרדה) אלא גם ובעיקר עם חוסר הסובלנות שלו כלפי עצמו כשהוא סובל. הביקורת העצמית המוגזמת מצמצמת את היצירתיות הטבעית של האדם ובצורה הזו לא מאפשרת לו מרחב משמעותי של התמודדות בדרכים שונות. פעמים רבות נמצא שלא הבעיה העיקרית היא הקושי האמטיתי של האדם, כי אם נטייתו לחוש קושי גדול לחיות עם העובדה הזו, ללא ביקורת עצמית גבוהה. הביקורת העצמית המתוארת כאן נרחבת בהרבה ממושג ה"סופר אגו" אך פועלת באופן דומה. היא מכאיבה, היא חסרת סבלנות או סובלנות, היא גורמת לאדם לחוש רע עם עצמו, לא מוצלח, אשם ולא ראוי. התורה הפסיכו קריאטיבית רואה בצמצום הביקורת העצמית ערך עליון בקיום חיי נפש בריאים. לפי הנחה זו האדם, באופן טבעי ומולד האדם אינו מרבה להשתמש בביקורת העצמית כנגד עצמו. זהו הרגל נלמד. באופן ראשוני אדם מקבל בברכה את הדחפים היצירתיים שלו ומבקש להוציאם לפועל ללא שיפוטיות, אך הרגל זה משתנה עם הזמן ובמקומו מתפתחת ביקורת עצמית גבוהה. תפקיד המטפל להראות למטופל את המרכיב הגבוה של הביקורת העצמית בבעיה המטופלת וכן לספק לו אמצעים לצמצומה. ערכת 10% פחות ביקורת עצמית מהווה את אחד מכלי העבודה שמטופל יכול להיעזר בהם במהלך השבוע, לשם צמצום חלקי של הביקורת העצמית. יצירתיות רגשיתמרכיב מולד ונפוץ בבני אדם שלפי התורה הפסיכו קריאטיבית מהווה גורם מכריע בעיצוב האישיות, ביכולות ההתמודדות ובביטוי הפוטנציאל האישי הטמון בכל אדם. יצירתיות רגשית באה לידי ביטוי ביכולתו של האדם לאלתר, לפעול מתוך חושים/אינטואיציה, להמציא, לשנות ולהשתנות, להרוס ולבנות מחדש ולשחק. כל אלה מתבצעים תוך שימוש ברגשות ובדחפים ככוח דוחף לפעולה היצירתית וגם כאלמנט המושפע מהביטוי היצירתי. במילים אחרות – זו פעולת המצאה ומשחק שמבטאת רגשות ושלאחר מכן משפיעה על הרגשות לאחר שאפשרה פורקן ועיבוד לא מילולי. היצירתיות הרגשית נבדלת מיצירתיות שכלית שהיא יותר מיועדת למטרה ספציפית, יותר מתוכננת, פחות ספונטאנית, פחות מונעת מרגשות ופחות משפיעה על הרגשות. היצירתיות הרגשית באה לידי ביטוי יותר בגיל מוקדם אך מצטמצמת במהרה עקב חינוך הדוחף להגברת התכנון, לצמצום השגיאות ולצורך להסביר תוצאת כל מעשה. היצירתיות הרגשית משקפת תנועת אנרגיה בין האלמנט הנשי באדם (החלק המרגיש והמפנטז) לבין החלק הגברי באדם (החלק המוציא לפועל). הקונספציה הרווחת כאן היא שהמצב האידיאלי לו יכול לשאוף אדם הוא תנועה מתמדת בין החלק המרגיש, שמשתוקק לדבר מה, לבין החלק המבצע, שמוציא לאור את התשוקה הנשית. מייד לאחר מכן, עם הביצוע ומימוש התשוקה חש שוב האדם \"מילוי\" רגשי, התרגשות, פליאה ורגשות אחרים שגם הם זקוקים להוצאה לפועל על ידי ביצוע יצירתי גברי. התנועה המתמדת מאפשרת לאדם לחוש יצירתי ולפעול יצירתי ובו זמנית להימנע מצבירת רגשות מיוצרים תוך שחרורם המתמיד בתנועה המעגלית הזו. המטפל מפעיל את המטופל במהלך הפגישה בתרגילים פסיכו קריאטיביים, היוצרים גשר מיידי בין החלק הרגשי לבין החלק המבצע. תרגילים אלה יעילים מאד הן מבחינה אבחונית וכלי לשליפת תכנים לא מודעים והן מבחינה טיפולית שכן הביטוי היצירתי של הרגשות מאפשר פורקן, עיבוד והסתכלות מחודשת על הקשיים הקיימים. ערכת 10% יותר יצירתיות בחיי היום-יום מאפשרת למטופל לתרגל את הגברת היצירתיות בביתו באופן הדרגתי ופשוט. המשולש הפסיכו קריאטיביזהו כינוי למבנה הנוצר מתפיסת שלושת המרכיבים הנ\"ל כיסודיים ומשמעותיים בקיום אישיות מתפתחת, יצירתית ומרפאה את עצמה. בין שלושת המרכיבים האלה מתקיימים קשרי גומלין ואף מאבקים שסיכום התוצאות שלהם קובעים את דרכו של האדם. לפי התורה הפסיכו קריאטיבית מתפקידו של האדם המבקש לרפא את חייו ולהפיק מהם את המירב לפעול באופן יזום ומודע להגברת האהבה העצמית שלו, להפחתת הביקורת העצמית שלו ולהגברת הביטוי היצירתי – רגשי בחיי היום-יום שלו. הגברת אהבה עצמית עשויה לצמצם את הביקורת העצמית ו/או לסייע במאמצים לצמצומה. עודף ביקורת עצמית פוגע בביטוי היצירתי ואילו יוזמה חוזרת למשחק, אלתור והמצאה מאפשר את צמצום הביקורת העצמית. הגברת אהבה עצמית מגבירה את הדימוי העצמי ואת האפשרות של האדם להשתעשע יותר ולהוציא לפועל את תשוקותיו (הגברת היצירתיות הרגשית). צמצום עקבי של הביקורת העצמית מסייע לאדם לתרגל ביתר יעילות את האהבה העצמית ולחוש רגשות נעימים יותר אל עצמו. התפיסה הפסיכו אנליטית רואה את מבנה האישיות כמורכבת ממשולש כוחות המשפיעים זה על זה – אגו, סופר אגו ו\"איד\". תפקודם ומהותם של שלושת אלה מקביל למרכיבי המשולש הפסיכו קריאטיבית באופן הבא: ה\"איד\" דומה במהותו ליצירתיות הרגשית, הסופר אגו לביקורת העצמית והאגו לאהבה עצמית. לפירוט נרחב של הדומה והשונה לתפיסה הפסיכו אנליטית ראה מאמר המעמיק בנושא זה. הן מבחינה אבחונית (להראות למטופל כיצד כל בעיה כרונית קשורה למיעוט באהבה עצמית, הגברת ביקורת עצמית ושימוש מופחת ביצירתיות הרגשית) והן מבחינה טיפולית על ידי הכוונת המטופל והפעלתו לשינויים מתאימים בשלושת מרכיבי המשולש בהקשר ישיר ועקיף לנושא הטיפולי. התייחסות עקבית למרכיבי המשולש ומאמץ לשיפור ותרגול שלושתם (הגברת אהבה עצמית, הפחתת ביקורת עצמית והגברת הביטוי היצירתי-רגשי) עשויה להוביל את האדם לחיים עם יותר יכולת התמודדות, ריפוי והגשמה עצמית. הזנחה ממושכת של שלושת המרכיבים האלה וההשלכות הנובעות מכך (הפחתה באהבה עצמית תוך הגברת ביקורת עצמית וצמצום הביטוי היצירתי-רגשי) עלולה להוביל את האדם למצב בו הוא נתקע יותר עם בעיות ואף מתמכר אליהן במעגל סגור של הגברת הקושי וצמצום יכולת להיחלץ ממנו. מושג ה"התמכרות" לפי התורה הפסיכו קריאטיביתהתמכרות מוגדרת כחוסר יכולתו של אדם להפסיק לנהוג באופן שמזיק לו. התורה הפ"ק רואה בכל בעיה כרונית או חוזרת על עצמה תופעה של התמכרות שבה האדם באופן כפייתי חוזר על אותה התנהגות ומייצר לעצמו את אותן תוצאות בסופו של דבר, למרות שמדובר במצבים הנחווים כלא נעימים. השינוי החיובי אינו אלא הפעלה מחודשת של יכולות קיימות (כמו אהבה עצמית, יצירתיות ומיעוט בביקורת) ואילו ההתמכרות משקפת השקעת אנרגיה מתמדת במצב שהולך ומרחיק את האדם מהטבע הבריא שלו. ההתנגדות מפני הפסקת ההרגל המכאיב דומה מאד למצבי התנגדות בתהליכי גמילה למיניהם. הפחתת ביקורת עצמית והגברת הביטוי היצירתי-רגשי. הצלחת הטיפול בטווח קצר יחסית מיוחסת להיבט הגמילה שלו, וזה אומר שההחלמה של האדם אינה אלא חיבור מחודש לטבע בריא תוך גמילה הדרגתית ממצב של אי-ביטוי הטבע הבריא, שגרר בעקבותיו ביטויים חולניים כמו ביקורת עצמית מוגברת, התמכרות לפחדים ולהיסוסים, התמכרות לחוויית חוסר מימוש, לאכילת יתר ועוד. חסר אהבה עצמית מוליך את האדם לעבודה לא מספקת והתמכרות אליה, יחסים לא מספקים והתמכרות אליהם, מיעוט בדרגה לעצמי ועוד. משום שהתמכרות פירושה שהאדם מעורב מאד בתהליך שמסב לו קושי (דהיינו – זה לא מצב שנכפה עליו והוא אינו קורבן חסר ישע של המצב), גם אם שרשי ההתמכרות כלל אינם מודעים. כמו כן, האופציה לגמילה מסמלת לאדם שיש בקרבו את הכוחות לשקם את עצמו ולעבור למצב טוב יותר, בטווח זמן לא ארוך. המושג גמילה גם מסמל שעל מנת להרגיש טוב יותר האדם לא אמור "להשתנות" (כפי שאולי נראה שקורה בטיפולים ממושכים שבהם יש ניסיון לשינוי יסודי) אלא בדיוק להיפך – לגלות מחדש את הטבע הבריא שמאז ומתמיד שכן בקרבו. מטפל בCRBT שראה על עצמו ועל מספר מטופלים כיצד תהליך הגמילה אפקטיבי יהיה מצויד באופטימיות הנחוצה מאד לתהליך הטיפולי וליכולת של המטפל לסייע למטופל לעבור את המשברים העיקריים שאינם אלא התנגדויות לגמילה. ביקורת עצמית מוגברת היא תכונה ממכרת שקל להיתקע בה. היעדר ביטוי יצירתי נתפס גם הוא כהתמכרות, או במילים אחרות – התמכרות למין מצב "תרדמה" נוח שבו יש מעט אתגרים, מעט יוזמה ומעט חידושים. הגרעין היצירתיהתורה הפסיכו קריאטיבית מגדירה מושג חדש בשדה הפסיכולוגי – הגרעין היצירתי THE CREATIVE NUCLEUS . מדובר במרכיב לא מודע שמספק באופן קבוע דחפים להתפתחות וליצירה. לפי התורה הפסיכו קריאטיבית האדם אינו מונע ומתמודד רק עם דחפים חייתיים (מיניות ותוקפנות) כפי שהתורה הפסיכו אנליטית גורסת, אלא נמצא בדיאלוג מתמיד דחפים ייחודיים יותר לאדם – דחפים יצירתיים המניעים אותו לחיפוש אחר משמעות וייחודיות, המניעים אותו לנסות ולשחק עם המציאות, המניעים אותו להתפתח ולהתקדם בכל עת. הגרעין היצירתי נתפס כאן כמרכיב עצמאי ב"לא מודע" ש"משדר" בכל עת לאדם את הרעיונות הללו. אל מול דחפי הגרעין היצירתי ניצבת הביקורת העצמית שתפקידה, כשהיא מוגזמת, לבלום את הוראות הגרעין היצירתי ולמנוע את הוצאתן לפועל. יקבעו עד כמה יוכל האדם להקשיב לדחפים היצירתיים שלו ולאחר מכן להוציאם לפועל. ככל שייטיב לעשות כן כך יוכל להקשיב עוד יותר לרעיונות המתגברים והשופעים המגיעים אליו מהגרעין היצירתי. או סוג של אמצעי רפרציה ותיקון בפאזה הדפרסיבית (תיאוריית יחסי האובייקט), רואה התורה הפסיכו קריאטיבית את היצירה כהגשמה והצאה לאור של דחף קבוע שמגיע ממעמקי הלא מודע האנושי. היצירה נתפסת כאן כצורך אנושי בסיסי שביטויו יקבע את בריאות הנפש. התרחקות והחלשת ההקשבה לגרעין היצירתי מרחיקים את האדם מאפשרות של הגשמה עצמית. הגשמה עצמית אינה אלא מצב של יותר ויותר הקשבה וזיהוי הדחפים הבאים מהגרעין היצירתי ומציאת היכולת להגשימם בפועל. שבמקום לבטאה דרך פעולת יצירה והתפתחות נותרת אצורה באדם ולבסוף תתבטא באופן בלתי רצוי. התורה הפסיכו קריאטיבית רואה תופעות כמחלת הסרטן, דיכאון ועוד הפרעות כביטוי של התרחקות האדם מהגרעין היצירתי שלו והתמרת הכוחות הטבעיים שבו ליצירת קושי או מחלה. לפי התורה הפסיכו קריאטיבית בריאות נפשית אינה יכולה להתקיים במלואה אלא אם אדם פוסע לעבר הגשמת התכלית הגבוהה שלו. מדובר ביכולת טבעית שניתנת להפעלה בעיקר באמצעים המוזכרים במשולש הפסיכו קריאטיבי: אהבה עצמית, צמצום ביקורת עצמית והגברת הפעילות הרגשית-יצירתית.
התפתחות רוחבית מול התפתחות אנכיתהתורה הפסיכו קריאטיבית מבדילה בין שני סוגי התפתחות – רוחבית ואנכית. חיוני להבדיל בין השניים על מנת שתהליכי ריפוי וצמיחה אכן ישיגו את מבוקשם. הדוגמה המובהקת ביותר שיתכן שמכילה את כל האפשרויות האחרות היא המתח בין הפן הגברי ובין הפן הנשי באדם. התכלית של האדם הבריא היא ליצור שילוב, הרמוניה ואיזון בין שני המרכיבים האלה מבלי שצד אחד יהיה חשוב מדיי ביחס לאחר או להיפך. היצירה הרגשית, כאמור, משקפת את המצב האידיאלי, בו הרעיון הרוחני הופך לביצוע מעשי וזה כשלעצמו מזין שוב את החלק הרוחני-רגשי שמניע את הפן הגברי לעשייה נוספת. רגשית וחוסר יכולת של האדם להשתמש ביכולותיו לצורך התמודדות עם אתגרים וריפוי קשיים. חוסר ההרמוניה שם את האדם בסיכון להתפתחות התמכרויות למיניהן. חוסר הרמוניה בין שני קטבים איכותיים ורצויים באדם עלול לגרום לאדם לעסוק בהם בדרך של התפתחות אנכית (מאבק בין חיובי ושלילי) באופן שאינו הולם את צרכיו האמיתיים של האדם. האידיאל של האדם הוא לנוע כמה שיותר מעלה תוך גמילה מהרגלים שליליים והפנמת הרגלים חיוביים, שאינם אלא חיבור לטבע הבריא של האדם. גם כאן תיתכן תנועה בין שני הצדדים מכיוון שהחלק השלילי - המתמכר מושך את האדם שוב ושוב מטה במאבק עיקש. קיימים מצבים רבים בהם קיים בלבול אנושי בין מה שאמור להיות התפתחות רוחבית והפיכתה לאנכית, כלומר למצב שיש בו שיפוטיות וניסיון לבחור \"מה יותר טוב מבין שתי אפשרויות\". מאבק בין אלמנטים גבריים ונשיים מתוך ניסיון לנצח ולהכריע אינו יכול בשום פנים לפעול לטובת האדם והביטוי היצירתי שלו שכן יצירתיות מתקיימת רק מתוך הזנה הדדית ותנועת ידע ואנרגיה מצד לצד. הפיכת התפתחות רוחבית לאנכית גורמת לבזבוז אנרגיה והתמכרות למאבק. והוא זה שעוסק בשאיפתו של האדם להיפרד מההתמכרות ומהפחד ולנוע מעלה, ככל יכולתו, לריפוי, צמיחה וגמילה ללא כל צורך לשוב ולהתמכר כחלק מתכנית ההתפתחות. כאשר היבט זה בא לידי מימוש הולם מקבלת האנרגיה הגברית את ביטויה החיובי. כשהמשמעות שלו היא שיתוף פעולה ואיזון בין חלקים הפוכים מועילים וזאת תוך כדי שימת לב לתהליכי גמילה מהרגלים מזיקים. תשומת לב כזו ותרגולה מאפשרת לציר ההתפתחות האנכי לנוע יותר מעלה, כפי שהגרעין היצירתי באדם מבקש להשפיע, באופן טבעי – להתפתחות, ריפוי וצמיחה. התמכרות שמורידה את ציר ההתפתחות הרוחבי, גברי-נשי, למקום נמוך יותר ומועיל פחות לאדם. זהו מקום שבו יש יותר פיצול מאשר חיבור, יותר התבצרות מאשר שיתוף פעולה ובאותו מקום גם יכול להיות מצב הפוך לגמרי עם חיבור יתר תוך טשטוש מוגזם של ההבדלים ומניעת אפשרות זרימת אנרגיה תמידית בין שני חלקים שונים זה מזה. ניתן לראות בשעות האלה כמצב בו יש דגש על החלק הנשי שבאדם, החלק הסופג, הקולט, הנערך לבאות, ה\"נשאר בבית\". הדבר הנכון מבחינת איזון והפרייה הדדית שיש לעשות בבוקר הוא פעולה יצירתית המאפשרת ביטוי ספונטאני ופורקן יעיל של האנרגיה שהצטברה בלילה. פעילות בעלת גוון של יצירה רגשית עם דגש על המצאה ומשחק תיצור זרימת אנרגיה מועילה מהמצב הנשי אל המצב הגברי ולאחר מכן יכול האדם לחוש שנעים לו יותר להתחיל את היום. יש תחושה טובה של הרמוניה פנימית.
תפקיד ההורים והתייחסות טיפוליתבשנות הילדות המוקדמות הורי הילד הם עיקר עולמו. מהם הוא רוכש מושגים ראשוניים הקשורים במגוון נושאים לגבי כיצד החיים פועלים, כיצד העולם פועל, כיצד להתייחס לנושאים שונים. האב הוא הדמות הגברית הראשונית שפוגש הילד והאם הדמות הנשית. הזוגיות שלהם היא הקשר הגברי-נשי הראשון שהילד רואה. בעבורו הוריו הם מרכז העולם וככאלה הם בודאי חשובים מאד בשבילו. הדבר כולל בעיקר הימנעות מפעולות מיותרות של ביקורת מצד ההורים. בקשר ביניהם ובקשר בין ההורים כזוג וכיחידים עם הילד המתפתח.
בנושאי הפנמת גבריות והתייחסות לגבריות כפי שישתקף בהוצאה לפועל יצירתית של רעיונות, דו שיח עם הגבולות בחיים, ביטוי יעיל ומועיל של תוקפנות ועוד. ככל שקיים קושי בהפנמת הגבריות ככוח זמין וחיובי בו\"ז עלול להיווצר בהמשך קושי באספקט המרכזי של חיי האדם והוא איזון, הרמוניה ושיתוף פעולה בין המרכיב הגברי למרכיב הנשי בתוכו. חסר אם ישפיע על מושגים הקשורים ביחסים עם נשים, בדרך הנשית ליצירת קשר זוגי, בתפקיד הנשי במערכת יחסים ועוד. ההתפתחות היצירתית הכוללת, כאמור, דיאלוג פורה בין החלקים הגבריים והנשיים באדם תושפע מהפנמה חסרה של דמות האם כך שהחלק מרגיש וחווה את דחפי היצירה לא יתפקד כפי שאמור לתפקד וכך לא יסייע בתנועת האנרגיה הרצויה. טיפול קריאטיבי – התנהגותי CRBTטיפול זה פותח במקביל להתפתחותה של התורה הפסיכו קריאטיבית. זהו טיפול קצר מועד שמשלב שיחה עם תרגילים פסיכו קריאטיביים במהלך הטיפול וכן תרגילים לביצוע בבית. המרכיב הקריאטיבי מכיל בתוכו הן את התרגילים הפסיכו קריאטיביים, שבנויים בצורה שמסייעת למטופל להתרגל מחדש (שכן זהו הרגל ילדות שנשכח) לביצוע פעולות שמשלבות רגש ויצירה באופן ספונטאני ומיידי. המרכיב הקריאטיבי מכיל גם משימות דומות שיקבל המטופל לביצוע בביתו. המרכיב הקריאטיבי כולל גם השתתפות בסדנת ציור אינטואיטיבי (ראה בהמשך) שבה יתרגל באופן לא מילולי אמצעים להפחתת ביקורת עצמית והגברת הביטוי היצירתי-רגשי הספונטאני. המרכיב ההתנהגותי כולל מגוון תרגילים ומעשים שעל המטופל לבצע על מנת לסייע לעצמו לייצר בתוך חייו מצב חדש שבו יש יותר ביטויי אהבה עצמית, פחות ביקורת עצמית ויותר יצירה רגשית. האחד - מימוש האנרגיה הגברית שבו שיבוא לידי ביטוי במימוש מקצועי ואיתור ייעוד אישי ועשייה שיש בה סיפוק, אתגר והנאה. מימוש זה מסייע לאדם להגדיר את עצמו באופן ייחודי ובעל יכולת להעניק לעולם סביבו תרומה מיוחדת. הזנה הדדית, חלוקת משאבים, עבודת צוות, הקשבה, שיתוף וכיוצא בזה. זהו טיפול שמשלב את העקרונות שפורטו לעיל. הטיפול אינו שם דגש על מושג ההעברה ואף קיימת נטייה ברורה למנוע מצבי העברה בולטים (ראה דיון נרחב יותר בפרק על CRBT). המרכיב החיוני היחידי הוא מצב בו המטופל מבין את רוח הדברים ומסוגל לשתף פעולה בצורה כזו או אחרת עם התכנית. הטיפול כבר נוסה בהצלחה במצבי דיכאון, חרדה, OCD, חוסר מימוש עצמי, קונפליקטים הוריים, קשיים זוגיים, החלמה ממצב פסיכוטי, טיפול בילדים דרך הוריהם ועוד. ציור אינטואיטיבייישום של התורה הפסיכו קריאטיבי דרך שדה שקשור לאמנות. על ביטוי נרחב של רגשות באמצעים של משחק והמצאה באמצעים יצירתיים ולא מילוליים, על טיפוח ועידוד אהבה עצמית במרחב שיש בו התפעלות ופרגון מכל תוצר שיוצא מידי המשתתף. התפתחות וריפוי שעובר האדם. הציור האינטואיטיבי הוא חלק משמעותי בCRBT למרות שטיפול יכול גם להתרחש ללא ציור אינטואיטיבי, אך אז על המטופל למצוא לעצמו דרכים משלו לתרגול היצירתיות הרגשית שלו. כמו תשוקות כאלה או אחרות מסמן לאדם את הדרכים האפשריות להוצאה לפועל של הצופן היצירתי הייחודי לאדם. החל מהמצב החווייתי שבו יש תשוקת יצירה מהולה ברגשות נוספים כמו חששות, ביקורת ואי ודאות (כל אלה המצב הנשי) והמשך בהוצאה לפועל מהירה של תחושות דרך פעולת הציור האינטואיטיבי וצמצום העיכוב בביצוע (הפעלת המצב הגברי). בעקבות הפעולה היצירתית שמונעת מראש מרגשות חווה המצייר חוויות חדשות בעודו מתבונן ביצירה שלו (חזרה למצב הנשי) שזה מצדו מבשל מייד תשוקות חדשות לביטוי יצירתי שייצא לפועל שוב באקט מעשי (חזרה למצב הגברי) וחוזר חלילה. מרד כמרכיב התפתחותי הכרחי ביצירת אדם יצירתי ובריא בנפשוהמרד הוא כוח חיים בעל מאפיינים גבריים המתבטאים בצורך לצאת נגד, להבדיל, לחפש דרך ביטוי אישית וייחודית, לנתץ, לשבור, להתנגד, להתקומם, לצאת כנגד הסמכות (שגם היא בעלת אופי גברי גם אם היא ממומשת על ידי גורם נשי). המרד הוא דרך של הילד להבדיל את עצמו ממשפחתו או מהוריו על ידי הפגנת התנגדות ולעומתיות. באופן הזה המרד מעודד סקרנות ויצירתיות, מעודד אותנטיות ואמירה שונה משאר הסביבה. סופו של המרד יכול להתקיים רק לאחר שעברה תקופה בה המרד התקיים ויחד עמו מאבק עם גורמי הסמכות, עד למצב בו יש תחושת הגדרה עצמית חדשה ונבדלת שיחד עמה מופיעה גם כמיהה לאיחוד מחודש עם המשפחה או הקן החברתי, וזאת מתוך תנאים חדשים. האיחוד המחודש מייצג את האנרגיה הנשית שמאפשרת את ה\"חזרה הביתה\" תוך הכלת כל מרכיבי הבית כפי שהם, גם לאחר שעברו שינוי. מערכות יחסים עם ההורים בהווה מושפעות באופן משמעותי על ידי האופן והדרך בה התממש או לא התממש פוטנציאל המרד שבעקבותיו יש אפשרות להגדרה עצמית, לשינוי ואף ליציאה מתבניות ממכרות שהמשפחה עלולה ליצור באדם. יש להדגיש, יחד עם זאת, שמרד שמעולם לא באמת הסתיים, כלומר האדם מוסיף במשך שנים לבטא את מה ששונה ושמבדיל אותו מגורמי הסמכות (בדרך כלל המשפחה אך זה יכול להיות גם מדינה, קבוצה חברתית ועוד) מהווה סממן למצב תקוע שיש לשחררו מכיוון שיצירתיות בריאה חייבת להתרחש מתוך מעברים בין אנרגיה גברית לנשית באופן מעגלי. הן ברמת הביטוי האישי הייחודי והן בצורת מערכות היחסים עם הגורמים כלפיהם כוון המרד. יעילותו גם נמדדת ביכולתו של האדם ליצור השלמה מסוג חדש, ולו רק בתוך תוכו, השלמה שמייצגת את \"חזרתו\" לחיק המבנה שכלפיו כוון המרד, כלומר – הפעלת האנרגיה הנשית המשלימה. חזרה זו יכולה להתקיים בפועל על ידי עדכון מערכות היחסים ומשא ומתן מסוג חדש עם גורמי הסמכות מהעבר או גם על ידי תהליכי סליחה ופרידה שבהם מתקיימת השלמה חד צדדית בהיעדר יכולת אמיתית ליצור עם הצד השני תהליך של שינוי מתבקש. כעס או אי הסכמה לסירוגין עם יצירת חיבור וקשר במידה האפשרית שלא באה על חשבון אפשרות המרד. זו תנועת אנרגיה רגשית מצד לצד שלא יכולה ולא אמורה להיפסק. עודף ודומיננטיות של אחת האפשרויות מהווה חוסר איזון שישפיע לרעה על אפשרויות המימוש של האדם. עיקרון הטבע הבריא והתרופות הפסיכו קריאטיביותעיקרון הטבע הבריא מבטא את ההערכה הפסיכו קריאטיבית שאדם מכיל בתוכו רפרטואר רחב של תכונות חיוביות באופן טבעי ומולד. מבחינה תיאולוגית יותר – האדם הוא יצור אלוהי במקור שלו וככזה הוא מכיל את הצופן הגנטי ואף המעשי לחיבור לתכונות חיוביות/אלוהיות הקיימות בו. התפיסה הרווחת פעמים רבות היא תפיסה שיפוטית - ביקורתית שגורמת לאדם לחוש שהוא ביסודו לא מספיק טוב ושעליו להתאמץ רבות על מנת ללמוד כיצד להיות "טוב". עיקרון הטבע הבריא גורס שעל מנת שיהיו לאדם תכונות חיוביות עליו לטפח אותן באופן רציף ועקבי. חוסר טיפוח או תשומת לב לתכונות החיוביות גורם ל\"הפעלת\" תכונות שליליות והפוכות, שצומחות מעצמן כברירת מחדל. כאן מדובר למעשה על ציר התפתחות אנכי שמתפקידו של האדם להשתדל שלא לנוע מעלה-מטה אלא בעיקר למעלה על ידי טיפוח התכונה הבריאה. הזנחת התכונה הבריאה מולידה בהכרח את ביטוי התכונה הלא בריאה באותו הקשר (בדיוק כמו החושך שקיים כשלא יוזמים את הדלקת האור). אחד המאפיינים של התכונות הלא בריאות הוא שהן ממכרות וגורמות לאדם להיתקע איתן עד שיבחין במצב וייקח את עצמו לתהליך גמילה אפקטיבי. למשל – תכונת האופטימיות. זה קיים באופן פוטנציאלי אצל כל אדם. אי ידיעת העובדה הזו ואי קבלת האפשרות הזו גורמות לאדם להטיל ספק בכך שיש לו אופטימיות טבעית משלו. הוא מפסיק לטפח ולהשתמש באופטימיות שלו ותחת זאת צומחת פסימיות, אליה מתמכרים. כשמתמכרים לפסימיות לומדים לחשוב ולהרגיש כאילו היא האמת וכאילו אין דרך אחרת. במצב הזה מטילים יותר דופי באופטימיות ואף מנסים להרחיק אותה בכל אמצעי אפשרי. מטרת התרופות הפסיכו קריאטיביות היא להעביר אל התת-מודע מסר חוזר ועקבי בדבר העובדה שקיימות תכונות חיוביות טבעיות. המטרה המוצהרת אינה "מחיקת התכונות השליליות" מכיוון שזו נחשבת השקעת אנרגיה רגשית מיותרת. המטרה המוצהרת היא תהליך גמילה שמצד אחד לומד לטפח פחות את ההתמכרות (למשל – להשתדל להקשיב פחות למסרים של הפסימיות) ומצד שני מטפח יותר את התכונה החיובית. התרופות הפסיכו קריאטיביות מוגשות בצורה של ערכות עבודה (סדרת 10%) שמתמקדות למשך שבוע בתכונה אחת דרך טקסים יומיים וכן בצורה של טכניקות עבודה יומיות בהן יש מיקוד יומי בכל פעם בתכונה אחרת (נכון לעכשיו מדובר ב-32 תכונות) סיכום והערכת אתגרי האדם המפתח והמבריאהתורה הפסיכו קריאטיבית רואה את האדם ככזה ששואף בתוך לצמוח, להתפתח ולהתקדם. מתואר כאן מושג חדש – "הגרעין היצירתי" שדוחף את האדם בכל עת לצמוח, לרפא את עצמו ולגלות דברים חדשים. הפעלת הגרעין היצירתי תלויה בעבודה מתמדת הקשורה בהגברת אהבה עצמית, הפחתת הביקורת העצמית ותרגול יצירתיות רגשית. שלושת המרכיבים האחרונים מרכיבים את ה"משולש הפסיכו קריאטיבי". הקוטב הנשי והקוטב הגברי, שמהווים תכונות הפוכות ומשלימות שלצורך התפתחות ובריאות הנפש הכרחי שתהיה זרימה והפעלה של קוטב אחד את השני לסירוגין, באפן מעגלי, בכל היבט של החיים. זרימה זו יוצרת למעשה את התשתית ליצירה הרגשית. אתגר המימוש המקצועי (ההיבט הגברי) ואתגר המימוש הזוגי-משפחתי (ההיבט הנשי). שני מוקדים אלה חיוניים באופן זהה ואמורים להזין זה את זה. דומיננטיות יתרה של אחד המוקדים מהווה חוסר איזון ומקור ליצירת קשיים. הוא מאפשר לברירת מחדל שלילית לצמוח בכל מקום שיש בו הזנחת תכונות חיוביות. באופן כללי ככל שאדם מתרחק מעקרונות מימוש והפעלת המשולש הפסיכו קריאטיבי הוא ממגנט אל עצמו סגנון חיים שיש בו יותר קשיים שאליהם יש נטייה להתמכר. שמהווה שיטת טיפול קצר מועד הנעזר בהיבטים שונים של התורה הפסיכו קריאטיבית תוך שילוב אלמנטים רגשיים יצירתיים והתנהגותיים לצורך השבת האדם להרגלי חשיבה ופעולה מתוך תשוקה, התלהבות, אהבה עצמית וכיוצא בזה. טכניקה זו, שפרצה את הדרך להבנת כללי התורה הפסיכו קריאטיבית משמשת כלי נהדר לצמצום הביקורת העצמית תוך כדי תרגול הספונטאניות והיכולת המולדת להמציא, לשנות, לשחק ולעבוד באופן יצירתי עם רגשות. הציור האינטואיטיבי משמש פעמים רבות ככלי טיפולי משלים לCRBT שמאפשר שילוב בין שיחות אישיות ואינטימיות לבין השתתפות בקבוצה ועבודה לא מילולית. מימוש עצמי ויישום הייעוד של מי שהוא "באמת", ככל שהדבר ניתן, לבין הצורך שלו להשתייכות בין-אישית (זוגית, משפחתית, חברתית). לכאורה, פעמים רבות קיימת סתירה בין שני האידיאלים האלה וכשקיימת חוויה של סתירה נוצר קושי ממכר. חווית הסתירה מעבירה את המאמץ האנושי לציר התפתחות אנכי (שבו כביכול על האדם לבחור יותר בקצה אחד, ה"טוב" על חשבון האחר) במקום לציר התפתחות רוחבי שבו המאמץ מוקדש לחיפוש אחר ההרמוניה הטובה ביותר שניתן ליצור בין שני האידיאלים והפיכת שניהם לחשובים, רצויים ויצירתיים בו זמנית וגם כתלות זה בזה. המסקנה המתבקשת היא שהאדם מבקש לממש את עצמו ואת אפשרויות הייחוד שלו בתוך מסגרות חברתיות שונות בהן הוא יכול אכן להתפתח כאינדיבידואל שאוהב את עצמו, מטפח את עצמו ומעניק למסגרת החברתית שירות ייחודי שנובע מתוך ההגשמה העצמית שלו.
להעניק לו אפשרויות גמילה מתאימות ולסייע לו להעביר את עיקר תשומת הלב של חייו להתפתחות רוחבית שמגשרת בין הקטבים הגדולים של חייו ומאפשרת להם להתפתח בו זמנית. סוג כזה של התפתחות יביא בעקבותיו התפתחות בציר האנכי לכוון של יותר צמיחה, יותר ריפוי, יותר הנאה ופחות סבל והתמכרות. |