|
עדה ואור יקרים, שלום,
מה שלומכם?
אצלנו הכל בסדר גמור, החזרה לשיגרה אחרי סוף שבוע מרומם כל כך לא פשוטה, שוב רואים את הפער בין הפוטנציאל העצום שגלום בתוכנו לבין המציאות וההתמודדות היום יומית. טוב שיש למה לשאוף...
רציתי שוב להודות לכם (גם בשם ניר כמובן) על סוף שבוע מרתק ומלא בתובנות שאקח עימי להמשך חיי.
אני חושבת שאחת ההבנות החשובות ביותר שקיבלתי היא היותה של הלידה ארוע רוחני במהותו. שמתי לב שלפני לידה יש התמקדות גדולה בצדדים הפיזיים והריגשיים, אני מרגישה שעד עכשיו כל ההכנות שלי ללידה התמקדו בצדדים אלו.
לסדנא שלכם הגעתי כמעט "במקרה", שמעתי שיש סדנא יהודית רוחנית, לא ידעתי אפילו את השם, חיפשתי בגוגל והגעתי לשם דבש מסלע, נירשמתי בלי לדעת אפילו במה מדובר, אחרי שיחה קצרה מאד עם אור. קצת לפני הסדנא דיברתי עם מישהי שעשתה את הסדנא והמליצה בחום וזה חיזק אותי בהחלטה אבל עדיין לא ידעתי במה מדובר.
ועכשיו, אחרי, אני מבינה כמה לא במקרה זה היה. חלק שלם ואולי החלק המרכזי ביותר היה חסר לי, החלק הרוחני, החיבור לאמונה, ההבנה כמה חשוב התפקיד של אלוקים בלידה שלי. וההבנה הזו ממלאת אותי בהתרגשות וציפייה לקראת הלידה, לקראת המפגש עם התינוקת, לקראת הליווי שלי אותה לאורך הצירים.
אני מקווה שהאמונה שלי מספיק חזקה, חזקה יותר מכאב הצירים... אירגנתי לי ללידה סביבה בטוחה אינטימית ותומכת מאד, עניין האמונה תלוי רק בי כמובן, והאמונה אצלי מתפתחת וגדלה עם הזמן, עם התהליכים שאני עוברת והעבודה שאני עושה על עצמי. ביחס למקום ממנו צמחתי, בית חילוני לחלוטין עם דגש חזק על כך שאין אלוקים, הגעתי די רחוק :0) אני באמת מקווה שבשלב זה של חיי האמונה אצלי מספיק חזקה בשביל לתמוך בי בלידה מפני שאני יודעת שהיא עדיין בחיתוליה אצלי.
בכל אופן, סוף השבוע היה עוד מדרגה בשבילי בכל הקשור לאמונה ולקשר שלי עם אלוקים, תודה גדולה על כך.
המשך שבוע נפלא,
באהבה,
|