סיפור הלידה של מיטל

עדה ואור שלום,
הצירים התחילו ככל הנראה כבר בבוקר אבל לא התייחסתי אליהם. בשעה 16:00 התחילו צירים יותר רציניים ודי תכופים. הודעתי לגלעד שכנראה המסע שלנו מתחיל למרות שלא חשבנו שנלד בדיוק תאריך שנקבע.משעה 21:00 הם החלו להיות חזקים ותכופים- אני וגלעד עשינו את התרגילים שסלעית ראתה לנו (שמאוד עזרו).

עם הזמן הצירים גברו- הם היו מאוד ארוכים ובאו בתכיפות גבוהה.
החלטנו ללכת לבית החולים אחרי 8-9 שעות של עבודה משותפת שלנו, בעצם, כשהצירים הופיעו בתכיפות גבוהה וכמעט ללא הפוגה ביניהם.
כשהגענו לבית החולים בבדיקה ראשונית אמרו שאנחנו בפתיחה של 4 ס"מ ומיד עם ניתוק המוניטור היה לי דימום והכניסו אותנו לחדר לידה.
פגשנו את המיילדת שלנו שהיתה מקסימה  ונתנו לה את תכנית הלידה שלנו – היא עברה עליה יחד איתנו. אחרי בדיקה נוספת הופיע דימום מאוד מסיבי ונאמר לנו שאני לא יכולה לרדת מהמיטה.בשלב הזה הצירים כמעט ולא היתה הפוגה בין הצירים – משהו כמו 15 שניות. הצירים היו מאוד ארוכים.
חיכינו במצב הזה עוד שעתיים או שלוש וכשראינו שהמצב לא משתנה ואנחנו לא יכולים לעשות את העבודה עם הצירים כמו קודם (מצב אנכי ותנועה...)
החלטתנו לקחת אפידורל אחרי שדנו במצב החדש וגם היה לנו קשה עם ההחלטה (שיגענו את המרדים ...כן רוצה..לא רוצה...).
אחרי שקיבלתי את האפידורל הצלחנו קצת לנוח גלעד ואני.
הצירים לא הפסיקו אפילו לרגע – בכל פעם שנכנסו לבדוק את המוניטור אמרו משהו כמו "אה יופי הפיטוצין עובד..."   ואני לא חוברתי לפיטוצין- הצירים פשוט לא הפסיקו לרגע.
בסופו של דבר הגענו לפתיחה מלאה ומחיקה מלאה והיינו במצב הזה שעתיים וחצי. בזמן הזה נכנס הרופא ואמר שאם עוד חצי שעה הלידה לא מתקדמת נצטרך לשקול לידה מכשירנית.
בינתיים התחלפה המיילדת והגיעה אמרנו לה שעד עכשיו קיבלנו את השתלשלות האירועים ואת השינויים לעומת תכנית הלידה שלנו, אבל, אנחנו לא מוכנים ללידה מכשירנית. ביקשנו ממנה שתדריך אותנו מה לעשות. היא הדריכה אותנו איך ללחוץ ויצאה ככל הנראה ליילד מישהי אחרת. אני וגלעד התחלנו לקדם את הלידה וכל הזמן קראנו והזמנו את בתנו לצאת אלינו.  וכשהמיילדת חזרה המשכנו ללחוץ והיא קידמה אותנו מאוד. תוך 15 דק' של לחיצות עם המיילדת הללי נולדה. היא נולדה עם מים מקוניאליים ולכן לא הניחו אותה עלי מיד, קראו מיד לרופא ילדים לבצע סקשן ועוד בדיקות ואחרי זמן מה הביאו לנו אותה.

אנחנו יכולים לומר פה אחד שהלידה היתה חוויה מדהימה, העבודה המקדימה שעשינו בבית קירבה אותנו אחד לשניה וזו היתה חוויה בפני עצמה.
למרות ההתכוונות ללידה טבעית, קיבלנו את השינויים שקרו בחדר הלידה, וכל הזמן היינו בהכרה למתרחש.
גלעד היה מלווה מדהים חיזק אותי כל הזמן וקירב אותי אל הלידה בכל פעם שהתרחקתי. לא יכולתי לבקש מלווה כל כך תומך ואוהב ברגעים אלה.
אנחנו כבר כמעט חודש אחרי הלידה ואנחנו גאים להיות אב ואם לילדתנו המקסימה. מסתגלים למצב החדש ולומדים אותו. 

אנחנו רוצים שוב להודות לכם על הכלים שקיבלנו מכם שהיו לעזר רב.

מיטל וגלעד.