בשעה טובה ומוצלחת נולד בננו הבכור .

שהלידה היתה לפני שבועיים וחצי, ועברה בניסים גדולים.
ביום חמישי בלילה התחילו הצירים, אבל הם היו בתדירות נמוכה של שעה בערך, אז חיכינו. המשכנו לחכות כל השבת, וביום ראשון בבוקר התחלנו ללכת לבית החולים.

הגענו לבית חולים עם פתיחה של 4-5 ס"מ. ב"ה, היתה אווירה שמחה מאד בחדר הלידה. מה שקרה זה שהצירים פשוט הפסיקו והלידה לא התקדמה. לכן החלטנו לעשות פקיעת מים, וזה ממש עזר. הלידה התחילה להתקדם. נראה לי שבפתיחה של 6 החלטתי לקחת אפידורל, וזה היה ממש טוב. הלידה התחילה להתקדם במהירות. בשלב כלשהוא נצפתה האטה בדופק של העובר והתחילו להכין אותי לניתוח, אבל ב"ה תוך כדי ההכנות לניתוח הקצב חזר להיות נורמאלי. למרות האפידורל, המשכתי להרגיש לחץ חזק מאד, וזה היה כל כך לא נעים, שביקשתי מנה נוספת של אפידורל. ואכן, קיבלתי מנה נוספת ופשוט נרדמתי. הייתי כ"כ מותשת מלילה ללא שינה ועוד כל הבוקר בחדר הלידה, והשינה הזאת היתה פשוט במקום. פתאום העירו אותי בבהלה.
התעוררתי וראיתי המון אנשים בחדר: רופא, מיילדות, אולי אחיות, אין לי מושג מי היה שם. ביקשו ממני לנסות לנשום עמוק, כי שוב יש האטה בדופק של העובר (כבר הייתי בפתיחה של 9!). התחלתי לנשום עמוק, ותוך כדי שמעתי את הרופא אומר: ניתוח. מיד! הבהילו אותי לחדר ניתוח במהירות הבזק. ניסים, ניסים, ניסים. ב"ה כבר הייתי מוכנה לניתוח, כי כבר הכינו אותי קודם. וב"ה כבר הייתי מורדמת בזכות המנה הנוספת של האפידורל. פשוט לא היה זמן לכל ההכנות האלה ברגע זה, התינוק היה חייב לצאת במהירות. אמרו לי שניסו להוציא אותו בוואקום ובמלקחיים ולא הצליחו. בשניות הגענו לחדר ניתוח, ותוך דקות התינוק היה בחוץ בריא ושלם.

אחרי הלידה הרגשנו כמה הקורס עזר לנו. הוא פתח בפנינו את השיח ביננו על הלידה, עזר לנו להגדיר אחד לשני את הציפיות שלנו אחד מהשני, עזר כל כך לאווירה שמחה במשך כל הלידה, ובמיוחד עזר לנו להשאר שלווים ורגועים כל הזמן, אפילו ברגעים הקשים של הכניסה לחדר ניתוח. כמו כן, הידע ה"טכני" שרכשנו בקורס עזר לנו מאד.

 אנחנו עדין מתאוששים מהניתוח, וב"ה ההתאוששות מתקדמת יפה מאד.
יהי רצון שתזכו לעזור לעוד הרבה זוגות ולהביא לעולם עוד המון תינוקות בשמחה.