לידה כמעמד הר סיני

עדי שלום

בשבוע שעבר אמר לי מור, שעוזר לי, כי אשתו הולכת ללדת. לפני שהוא רץ לביתו אמרתי לו שיש לי שני סיפורים לספר לו מהספר השלישי.

האחד הוא הסיפור של  "לידה - ליד ה' "  השני הוא הסיפור על  "הברכה המשולשת" . שניהם בעילום שם .

בשני הסיפורים מספרות הנשים שהרב אליהו אמר להם שלידה זה כמו מעמד הר סיני.

שני סיפורים הללו הם כל כך גדולים שלא יכולנו לכתוב את השמות של הנשים על הסיפורים שלהן. אבל הסיפור - סיפור.

מור הלך לביתו עם שני סיפורים בראש וכמובן סיפר אותם לאשתו מיד כשהגיע הביתה.

באמצע הלילה אשתו אומרת לו: הנה זה בא. הוא גר בישוב בצפון השומרון, וצריך לנסוע לבית החולים, יש עוד זמן הצירים לא כל כך תכופים.

הוא מתקשר באמצע הלילה להורים שיחכו לו  בצומת, שיקחו את הילדה בדרך לבית החולים. בנתיים הוא מתקשר לתומכת לידה שגרה בישוב לידם והיא מגיעה היישר לבית שלהם.

כשהתומכת לידה כבר בבית, אשתו אומרת לו שהיא הולכת להתקלח לקראת הלידה.

הוא יוצא לאוטו לסדר את החפצים לנסיעה וכשהוא חזר הוא כבר שומע את התינוקת ברגעים הראשונים שלה.

זה היה קל כמו שצריך להיות. הם מספרים שהם הרגישו את הסיפורים ממשיכים את פעולתם עליהם.

פעם העברתי שיעור על לידה בקורס של הכנה ללידה שנערך במושב קשת ברמת הגולן.

מה גבר כבר יכול ללמד נשים על לידה? בכל זאת ניסיתי להסביר משהו ואמרתי להם שהרגע הכי קרוב למציאות של שותפות עם אלוקים, הוא הלידה.

לא ידעתי את הדברים שאבי ז"ל אמר לאותן נשים, וכל כך שמחתי לראות שכיוונתי לאמת.

ובכל זאת מה שאמרתי להן היה שעל הרגע הזה נאמר יותר מכל שהוא שותף עם הקב"ה ביצירת האדם. "שלושה שותפים באדם הקב"ה אביו ואמו". עיקר מימוש צלם אלוקים שבאדם.

זו גם הסכנה הגדולה של הנחש, הוא יכול לתפוס את התחושות העליונות של הרגעים הללו ולהסיט אותם למקום של "והייתם כאלוקים" -

אתם קובעים את החוקים של החיים ולא אלוקים. כשאדם וחווה טעו והלכו אחרי הנחש. נתקללה חוה "בעצב תלדי בנים".

כדי שתהיה טרודה בלידה בעצב של צער הלידה ולא תתפתה לחשוב כמו הנחש שהיא כמו אלוקים.

אם מנקים את עצמינו מהשפעת הנחש - אין את הקללה שלו. ואז יכולה האשה לחוש בלידה באמת את המציאות של צלם אלוקים,

של שותפות עם אלוקים במקום האמיתי והנכון. במקום שאלוקים התכוון אליו בשעת היצירה של אדם וחוה. מקום של טהרה גדולה, מקום של יצירה.

תוך כדי כתיבה, מסתבר לי, שזה בדיוק המקום של מעמד הר סיני. על הרגע הזה שבו "ישראל שעמדו על הר סיני" נאמר ש"פסקה זוהמתן".

הכוונה לזוהמת הנחש שנכנסה כארס בכל המין האנושי מאז חטא אדם הראשון. המחשבות של הנחש שמפעפעות בנו.

במעמד הר סיני ניקו ישראל את הארס הרוחני הזה. לכן כשאלוקים מדבר אליהם - הם לא מתגאים במצבם של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קודש. והייתם לי סגולה מכל העמים" .

הם מקבלים את התפקיד שלהם בענווה גדולה כמו משה שהוא כמו הר סיני - נמוך שבהרים. ידיעה שזו שליחות של אלוקים.

רק כשהם חוזרים לחטא העגל והולכים אחרי דעת  עצמם ולא דעת אלוקים ביד משה - חוזרת הזוהמה של הנחש.

מהרב אליהו שמעתי פעם, שהזוהמה חוזרת אבל כבר לא באותו תוקף, כבר התנקינו פעם אחת ואנחנו יודעים לחזור למקום הזה באופן מלא או חלקי, תלוי לפי העבודה שלנו.

אנחנו היום, בחיי היום יום של כל אחד מאיתנו, ובודאי בחיים של האומה והעולם - הולכים ומתקנים את הגאווה הזו של הנחש.

אנחנו יותר מבינים את התפקיד שלנו בעולם מתוך ענווה. מבינים שהענווה הזאת לא שמה אותנו כמו צופים אלא כמו שותפים לאלוקים.

מצד אחד אנשים שצריכים לתקן ולא נתפסים לענווה מקלקלת ומשתקת. ומצד שני לא נתפסים לגאוה מקוקלת ולא מנסים לתפוס את מקומו של אלוקים לקבוע את החוקים של העולם.

אם עושים את זה לא צריכים את קללת הנחש. הלידה יכולה להיות באמת מעמד הר סיני. בלידה מרגישים ממש ליד ה'.

יהי רצון שהתורות יהפכו לתפילות ותהיה לך לידה קלה ובריאה שאת תלדי בקלות רבה. שהתינוק יהיה בריא ושלם. שברכת השם תהיה על ביתכם לעד. אמן.

בהצלחה

שמואל אליהו

כג חשון תשע"א