מאת אור גיל

שאלתי בחור המתכונן לנישואיו, מה לדעתך, הדבר החשוב ביותר עבור זוגיות טובה?

מה אתם - הקוראים - הייתם משיבים ?

הוא השיב : להקשיב. והוסיף והסביר, כי היא חשובה עבורי ואני שם לב מה היא בעצם רוצה ומה קורה לה.

הפנתי אותו לדברי ספר מנורת המאור בפרק המסדר את הנהגות בני הזוג יחד. 

בראש דבריו מעמיד המחבר,רבי יצחק אבוהב, את דברי חזל: "אמר ר' חנינא: לעולם יזהר אדם בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה לאדם אלא בשביל אשתו".

הבחור מאד תמה, מה שייך עניין הכבוד להיות בראש הרשימה?! אכן בעיניו של בחור צנוע, אמיתי ופשוט, במובן הטוב של המילה - מי מחפש כבוד וכיבודים? כבוד נתפש כעניין חיצוני, טקסי, עניין שאני תובע אותו מאחרים.

מי רוצה להתעסק בזה? ודאי לא בזוגיות.

אם כן מדוע בחר מחבר ספר מנורת המאור להניח בראש ההנהגות הזוגיות את הכבוד?

דבריו של הבחור הנ"ל מבארים מתוכם את הכבוד. אלא מרוב שכבוד אמיתי נמצא באשיותו, נראה לו הדבר כמובן מאליו ובחר לדבר על הקשבה, על מה שנקרא – תקשורת. "היא חשובה" זו הגדרה של הכבוד. כבוד מלשון כובד, משקל רב, חשיבות שאני מחשיב בתוכי את הזולת. ההפך מקל, ההפך מאדם נקלה ומזולזל."יִרְהֲבוּ הנער בַּזקן, והנִקְלֶה בַּנכבד" (ישעיה ג/לג). התנהגות רהב מפחיתת כבוד  של צעיר בזקן. את מה שאני מחשיב – אני מעריך, מוקיר ומכבד. אני מעניק אותו לאחרים ולא תובע אותו לעצמי.

כבוד לבת זוגי פרושו שאני מאד מחשיב אותה, את רצונותיה, את אופיה, את צרכיה, את חלומותיה, את תשוקותיה, את האנשים היקרים לה, את חפציה וכל אשר נחשב בעיניה. על כן אני בקשב לליבה. אני בקשב למה שלא נאמר ובקשב למה שנאמר גם מאחורי המילים. מלמד את עצמי ומתאמן בקשב נקי. כן הוא להפך,גם ביחס אישה לבן זוגה.

אם זה כל כך פשוט, מדוע בני זוג  מגיעים למצב שאין קשב, לא מצליחים לדבר בלי "לריב". איך  קורה שפוגעים זה בזה? מה מפיל אותם לחוסר כבוד? עד שחז"ל צרכים להזהיר על זה ויש צורך להעמיד את אזהרת הכבוד בראש הרשימה להנהגה הזוגית?

דווקא מול בן הזוג ששם הצורך הכי גדול להקשיב, מתעורר גם קושי גדול יותר להקשיב באמת, כי קשר זוגי מנקז במהותו את הקונפליקט העמוק של החיים. הוא מנכיח לכל אחד מבני הזוג את הקשיים שלו, את העומס הנפשי רגשי שלו. בני הזוג שונים זה מזה כבני אדם, שונים זה מזה במינם – גבר ואישה – לכל אחד מהם רצונות והבנות משלו, תפיסות, רגשות ודפוסים אחרים. יתכן שהם מרקעים חברתיים שונים זה מזה והם ממשפחות מוצא אחרות. כל אחד נושא צרוב בנפשו, את רישומי ילדותו ובית גידולו  אשר יוצרים בנפשו דמוי עצמי פנימי (שבעבודה אישית הכרתית, מודעת לומד במהלך חייו לזהות את הדימוי ולטפל בו). הרישום הפנימי  מבקש תיקון וריפוי. בברית הזוגית בא הצורך הזה לדי הכרח של תיקון ולידי בקשה של תיקון. יש צִפִּיה לא מודעת שבן הזוג יהיה המפצה והמרפא והאחראי לתיקוני ולאושרי. זהו שורש הקונפליקט הזוגי. זהו "מרכז עצבים" רגישים וחשופים. כאן שוכנת האינטימיות הרגשית. משום עומק זה מתעוררת אכזבה ומצוקה כאשר בן בזוג מתסכל שאינו מממש את הצפיה הכמוסה לתקן את החלק הכואב של הדימוי. אני מגיב מקום פחות נשלט של אשיותי בפגיעות, הסתגרות, האשמה, כעס, התנגדות וכדומה. מגיב מהעומס הרגשי שלי. לכן הקשב עמוס. למרות הרצון הכן להקשיב ולהבין אני לא שומע את ליבו של בן זוגי, את רצונו הפנימי הנסתר בפיתולי הויכוח. הקשב עמוס מציב את הפגיעות שלי בראש, אני עסוק בהצדקה עצמית ומתקשה לראות את חלקי בקונפליקט.

בעומק הסבך הזה, צריך כלי שנושא את מורכבות הזוגיות ומחזיק את האהבה גם בעת שהקשב פחות זמין, בעת שהקונפליקט ברתיחתו. זו המילה "לעולם" המופיעה בתחילת דברי ר' חנינא  "לעולם יזהר אדם בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה לאדם אלא בשביל אשתו". כאן מופיע עומק הכבוד. גם במצבים אלו לעולם הכבוד, ההחשבה ההדדית, מנהלת את השיח הזוגי. גם כשכואב, גם שלא מובן ומתעוררים רגשות קשים. האמון והכבוד הם הכסא המכל של "המריבות" הקטנות והגדולות. הכבוד ההדדי מאפשר בטחון ויציבות ומסגרת לניהול הקונפליקט. גם אם יש לי את כל הסיבות המוצדקות לדעתי ולתחושתי שבן הזוג לא בסדר ולא צודק לא אנסה להכניע אותו, להקל בכבודו, להתעלם ממנו וודאי לא אשתמש בציניות.

אם אין כבוד ראוי, העצות השונות לתקשורת יתקשו להיות שימושיות ומועילות. זהו כלי המאפשר  להגיע אל עומק עמוק יותר של היחד, שנושא את ההבדלים ואף את ההפכים ויוצר מהם שלמות חדשה. מביא כל אחד לקחת אחריות אישית על תיקונו, ולעזור לבן זוגו במסעו האישי לגאולתו. הכבוד מאפשר לשאת קונפליקט עדין לא הגיע להתרתו, לשאת רגשות לא מיושבים ולא נוחים. הכבוד יאפשר להעמיק את האהבה, להביא אל השלום המחזיק את הפכים והשונות, מעמיד  את העצמאות האישית של כל אחד. הכבוד מחזיק ומנהל את הסתירות, מאפשר מציאת שלום פנימי, להעמיק את הקשר ולהביא ברכה אל הבית, אל החיים.

"ולפני כבוד – ענוה" (משלי טו/לג). הענוה, ידעת החלקיות שלי כאדם, ידיעת החלקיות שלי בזוגיות, מעמידה את כסא הכבוד יציב.

בתהליך ההתפתחות של הזוגיות (ראה מאמר בנושא זה) יש משמעות רבה לכבוד בשני שלבי מעבר והתבגרות של הזוגיות. מאפשר לנהל את המעבר עם הפוטנציאל המשברי שבו, בצורה בטוחה ומוגנת ומתוך האהבה.

אלו הם השלבים של "מאבק הכוחות" ושל "משבר המחויבות". שני שלבים בהם כל אחד מבני הזוג מחפש את הייחודי של אישיותו הצומחת וְתָר אחרי הדרכים למימוש אישיותו, יחד עם הזוגיות ומתוך הזוגיות. תקופות שעל בני הזוג גם "להתעמת" יותר עם בן זוגם מתוך חידוד צרכיהם האישיים ורצונם המזדכך. לנהל בכבוד את תהליך ההגדרה מחדש של העצמי ושל הזוגיות.