| חזון בכלכלה המשפחתית |
 |
|
מאת אור גיל היא: כל מה שאני רוצָה אין בבית! מהי האמת? ודאי שהאמת של זוג זה, מורכבת הרבה יותר מהנאמר בחילופי דברים אלו. ובכל זאת ,מה מקומה של ההכנסה המשפחתית במערכת הזוגית? וכך נראים הדברים בפשטות מדברי חז"ל: לעולם יהא אדם זהיר בִּתבואה שיהיה לו בתוך ביתו, שאין מריבה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, כדברי הפתגם: כְּשֶכָּלִים השֹעורים מהכד, נוקשת ובאה תגרה. (בבא מציעא נט.) ועוד אמרו: "מה חמור זה כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד צועק, כך אשה, כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת" (תמורה טז.) על האיש לטול אחריות ותשומת לב מתמדת להעניק את הביטחון הזה. משימת האחריות הכלכלית מתאימה לדימוי הגברי המזוהה כאחד עמה. לכן האיש נפגע כשיש ירידה בהכנסה או פגיעה בסוג העבודה. פגיעות זו יחד עם ערעור הבטחון שלה, מעלים את סף המתח בין בני הזוג ועלולים להעצים קונפליקטים אחרים. אך האם גזרה היא שכמתמעטים השקלים בבנק תנקוש המריבה בשערי הבית?! וכי משימתו של האיש לרצות כל רצונותיה החומריות של אשתו?! עוד טרם שנשאים ולאורך כל הדרך אח"כ, על בני הזוג לרקום חזון זוגי, לשרטט קוים של מגמות ומטרות החיים המשותפים שלהם. החזון מתפרט ונבחן כל העת על ידי סוגיות החיים השוטפים. ולכן יש להעריך יחד, מהם גבולות המאמץ הנפשי, כמות הזמן וחלוקת הנטל של משימות החיים בין בני הזוג, כדי להשיג את היעדים החומריים. לדוגמא, עד כמה המחויבות למשכנתא תנהל את עיסוקינו ורצונותינו האחרים ואת מהלך חיינו ועולמנו הרוחני? אם יש חזון, לפיו נשקול ונחליט, האם ומתי וכמה לקחת משכנתא, יתכן, שבעקבות שקולים אלו נבחן מקום מגורים אחר. או לחילופין ההחלטה על סביבת מגורים מסוימת תקבע את רמת המגורים ועד כמה נשעבד את חיינו כדי להשיג את האמצעים הכלכליים הנדרשים לרמה זו. דוגמא נוספת, היא השאלה האם ישהו הילדים הקטנים בבית עם אמם או יהיו במעון, נובעת מהחזון החינוכי של הזוג. חזון אשר יעדיף את היות האֵם בבית יש לו השפעה על רמת ההכנסה של המשפחה לטווח ארוך של שנים, על צורת העבודה של האיש וכמותה, ותקרין גם על בחירת הדרכים בלימודים תורניים או בלמודי מקצוע אקדמי או מקצוע אחר של כל אחד מבני הזוג ועל אפשרויות הלימודים של האשה ומועדם. על כן, הצד היותר מרכזי ב"זהירות בתבואה בתוך ביתו" הוא השותפות בחזון. אמנם האחריות הכלכלית הבסיסית היא על האיש, יחד עם זאת, עליהם לראות עין בעין, את השאיפות השונות של החיים והנגזרות החומריות שלהם. החזון נבנה יחד לפני החתונה וממשיך להבדק ולהשתכלל ולהיות יותר מדויק וגם מורכב במהלך החיים. יתכן שעל זה אמרו חז"ל שלעולם, בכל העתים, מוטלת על האיש החובה להיות זהיר - להוביל באחריות את בניית החזון המשותף ואת השלכותיו הכלכליות. על מנת שיהיו אתו באותו קו, עין בעין, וישאו עמו את המאבק והבריחה מאביהן – לבן. בהיותם עניים שוכנים במתבן, מראה לה רבי עקיבא את יתרונם שהרי יש אנשים המחפשים תבן לחמם את תינוקם, בעוד שלהם –עקיבא ורחל - יש תבן בשפע. הוא גם מראה לשכניו את עדיפות המדורה בתוך ביתו מאשר למכור להם את העצים ולקנות במחירם שמן למאור כי על העצים הוא ישן ובהם מבשל לאור דלקתם לומד ומתחמם. ובכל הקשיים, רחל עימו ויחד הם חולמים גם על תכשיט זהב של ירושלים ויחד עם זאת לא מאבדים את השמחה ביש המתאפשר בהווה. מכוח חזון משותף זה אומר רבי עקיבא לתלמידיו,כשזוכה לגדולה: "שלי ושלכם – שלה הוא"
|