מאת אור גיל

ידועות הן התאוריות ההתפתחותיות של הפרט,  אך פשטני מדי לחשוב, שהפרט מתפתח ומשתנה במהלך חייו ואילו הזוגיות אינה אלא דבר סטטי, פרי גורל או מזל, או שהיא סה"כ תכונות האופי של כל אחד מבני הזוג. הזוג  הם ישות אחת כדברי חז"ל הידועים על הפסוק: "זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם"( בראשית: ה / ב) שאדם לא נקרא  אלא זכר ונקבה, שברא אותם דו פרצופין ואח"כ ניסר אותם זה מזה.

גם אל המשפחה ניתן להתייחס כישות אחת,  המתפתחת מינקות לזקנה בשלבים שונים.  צומחת  מזרע  לעץ  מניב  דרך קשיי הגידול.  הזוג  מוליד ומגדל את הזוגיות שלהם בשלבים אשר נתן לדמותם להריון וינקות דרך משברי הגדילה וההתבגרות עד לשיבה. "נישואין הם דבר חי כמו עץ, יש  להם חיים  משל  עצמם.  נישואין  יכולים  לצמוח, להתפתח ולהפוך ליחידה חזקה ויציבה - והם יכולים גם להתנוון  ולקמול עד  מוות. כמו כל חי  הם משתנים בהתמדה ולעולם אינם נשארים אותו הדבר כמו אשה המצהירה: "הייתי נשואה חמש פעמים" ולאחר השתוממות המאזינים לה, היא מוסיפה לומר: "לאותו הגבר". הנישואין של אותם בני זוג עוברים שינויים בתמידיות.

(טובים השניים / קלייר רבין עמודים 142,144)

המודלים העוסקים במעגל החיים של המשפחה   (דאוול 1977 ,קרטר ומקגלדריק 1989) מציגים מעברים של המערכת המשפחתית אשר ניתן לנבאם. בנוסף לשלבים שהמשפחה עוברת כמערכת, גם בני הזוג עברים שלבים. ווין (1988) מצביע על רצף בן ארבעה תהליכים: התקשרות/טיפול, תקשורת, פתרון בעיות משותף לזוג ובשלות. ברנלין ואָל (1992) מצביעים על תהליך מורכב אשר חוזר על עצמו בהקשר להתפתחות מערכת היחסים אשר בה בני הזוג עוברים שישה תהליכים ברצף: משיכה, התחבבות, טיפול/טיפוח, חיבור משמעויות, קביעות חוקים ועצוב חוקי על. אין ספק שהמודלים הללו מושפעים מגורמים נוספים שקורים במערכת. גורמים אלה משפיעים על האופן שהמערכת תעבור את השלבים, האם באופן מקדם או מעכב.

קלייר רבין מביאה את התאוריה של סוזן קמפבל המחלקת את הנישואין לחמישה שלבים התפתחותיים: ירח דבש, מאבק כוחות, עצמיות, משבר המחויבות ומזוג הניגודים (סינטזה). "בתחילתם הנישואין הם כמו תינוק, וכל בן זוג נזקק למשנהו כשם שתינוק נזקק לאמו. שלב הזה בנישואין הוא שלב ירח הדבש. מעורבותם ההדדית של בני הזוג מלאה ועמוקה, והיא מזכירה את הסימביוזה בין האם לבין תינוקה. לאחר הסימביוזה מתחילים האם וילדה לעבור תהליך של הפרדות, והילד מתחיל למרוד בסמכות בסביבות 'גיל שנתיים הנורא'. בדומה לכך עוברים הנישואין לשלב הנקרא שלב מאבק הכוחות. כשם שבן השנתיים נאבק כדי להוכיח את אי תלותו באמו,  כך  נאבקים  בני  הזוג  כדי  למצא  מחדש את  עצמיותם הנבדלת במסגרת הנישואין. בהמשך נכנס  הילד  לתקופה יציבה  של  גדילה   (פרויד קרא לה תקופת החביון), המאפשרת למידה אישית נרחבת - בעיקר במסגרת קבוצת בני הגיל. בדומה לכך עוברים  הנישואין  שלב  שלישי  של צמיחה שלוה,  אשר במהלכה מתחזקים בני הזוג וצוברים  ניסיון  וחכמה  כפרטים.   לשלב  זה  אנו  קוראים  שלב העצמיות, הוא תקופה יציבה של צמיחה אישית. כמו בתהליך האישי גם בנישואין מובילה הצמיחה היציבה הזאת לגיל ההתבגרות - אל המרידה השניה. המתבגר מעמיד בסימן שאלה את ערכיהם של הוריו  כחלק  מגיבוש  זהותו  הנפרדת  לקראת  עזיבת  הבית.  שלב ההתבגרות  בנישואין  מעמיד  בסימן  שאל  ערכים  קודמים  עד  כדי  תהייה,   אם הנישואין יוכלו להחזיק מעמד וזהו  שלב  המשבר  של  מחויבות  לנישואין.  לבסוף מוצאים המתבגר - והנישואין - את הדרך שלהם להביא את כל השאלות החשובות האלה לפתרונן. המתבגר מוצא דרך לשלב את כיוונו האישי עם ערכי הוריו, והוא מגבש לעצמו זהות, המאחדת משהו  מן הישן  עם  הרבה מהחדש.  הנישואין בשלבם הסופי והגבוה ביותר, הם טרנפורמציה של מה שהיה, וזהו  שלב  המיזוג  החדש  של הצרכים  האוניברסליים  המנוגדים.  הבנת  המעברים   הללו, ידיעת העומד לפנינו ותחושת כבוד לתהליך לכשעצמו עשויות לעזור מאד  בהתמודדות  עם הסעות  ועם המשברים, שמעברים  אלא  מביאים עמם.  להורי המתבגר  יעזור  לדעת  שזהו שלב בלבד, והוא יעבור.  לבני הזוג  הנשואים  יעזור  לדעת,  מדוע  הם  עוברים  משברים רבים כל כך, ומהי משמעות הדברים." (טובים השניים עמ' 145)

פליקוב (1988) ואחרים הציגו 24 מודלים להסתגלות של המערכת המשפחתית. המודל הבולט הוא של קרטר ומקגולדריק (1989), מודל בן שישה שלבים המתייחסים אל שלושה דורות.

השלב הראשון הוא בין המשפחות, כאשר משפחות המוצא מאפשרות לצעירים לבנות את משפחתם הגרעינית החדשה. לצורך כך נדרשת עצמאות פיננסית ושההורים והסבים יתנו לצעירים רשות להפרד ממשפחות המוצא.  ההפרדות  חשובה  כדי לאפשר עצמאות. אם שלב זה עבר בקלות השלב הבא עובר ביתר קלות.

בשלב  השני  מתחברות  שתי  משפחות  המוצא  ביצירה החדשה של בני הזוג.  שתוף בערכים, בטקסים, בחברים ונכנסים למו"מ על  אלו  חוקים  וטקסים  ובאיזה  אופן הם מתאימים למשפחה החדשה שמתהווה. בני הזוג מתחילים להיות יותר מחויבים למערכת החדשה. כל אחד מבני הזוג עושה את  התהליך  מהמקום  האישי שלו  וגם משפחות המוצא מעורבות בתוך התהליך.

שלב שלישי הוא כאשר נולדים ילדים במשפחה. תקופה זו יוצרת מתחים משום שצורכי הילדים באים לפני צורכי המבוגרים. עולים קונפליקטים עם דור ההורים שהופכים לסבים ואשר מביעים את דעתם על אופן גידול הילדים כאשר אינו תואם את הדרך ו/או האופן בהם הם גידלו את ילדיהם.

כאשר הילדים בגיל ההתבגרות נמצאת המשפחה בשלב הרביעי. המתבגרים יוצאים לצורכיהם וחוזרים לקבל תמיכה ועידוד ושוב יוצאים. נתן להמשיל את דלת  הבית ל-'דלת מסתובבת'.

השלב החמישי הוא יציאת הילדים הבוגרים את הבית לבנות את ביתם ואז גם נכנסים אל הבית בני / בנות הזוג  החדשים. ההורים עסוקים במעבר שלהם לגיל הפרישה ועל כך שהוריהם מזקינים ויש צורך להקדיש  זמן ומשאבים  לטיפול  בהם.

בשלב השישי יש  הרבה דאגה  לקשישים  שבמשפחה,  מתמודדים עם נכויות ומוות.

מודל זה מצביע על כניסות לתוך המערכת ועל יציאות ממנה וההתמודדות  עם  מה שהן מביאות.