מאת אור גיל

בהתבוננות מזוית תמציתית, מן הכלל אל הפרט, על התפתחות הזוגיות, מלמעלה למטה, אפשר לציין את תחילתה של זוגיות בהתאהבות. מה נפלא הכתוב :  "ויהי כאשר ראה יעקב את רחל...וישק יעקב לרחל...ויאהב יעקב את רחל...ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה". יש גם את הדרך של יצחק ורבקה: "ויביאה יצחק...ויקח את רבקה ותהי לו לאשה, ויאהביה". בין אם ההתאהבות הקדימה את הדייטים ובין אם הדייטים קדמו להתאהבות, סוף סוף נבנה קשר, מתחייבים אליו, מוצאים מקום לגור, מתחתנים והנה יש מבנה שלם של זוגיות.

אז מתחילים לעבוד מלמטה למעלה. יש מלאכה יומיומית למלא כל קומה  בתוכן ובעומק, זהו תהליך התהוותי שצומח מהמציאות ומזמין יצירה משותפת ומורכבת. יצירה של ערכים ותרגומם לכל פרטי החיים. ישום של ערכים רוחניים של הכיוון הרוחני של הבית, של חברתיות, של אופי הקשר עם משפחות המוצא, של הקיף העיסוק בפרנסה ביחס לעניינים אחרים, בנית "טקסים" יומיומיים של אוכל, שינה, ניקיון, סדר ולבוש. עד כמה נותנים מרחב להנאה ולשעשוע. כאשר  מתוסף למשפחה ילד ועוד ילד אנו נדרשים להתארגן מחדש, לסדר סדרים חדשים ולהכיל תחומים חדשים לתוך מכלול המבנה של הבית, ושל הזוגיות.

המציאות המתפתחת מזמינה בכל עת התחדשות, התנסות חדשה מרחיבה ומעמיקה את  ההוויה הנפשית שלנו כבני אדם וכבני זוג. הלימודים, העבודה, הילדים הגדלים, משמשים חומר בלתי פוסק של יצירה והתחדשות. אך בו זמנית עלולה לחלחל לחיינו אפרוריות, עייפות, שחיקה נפשית ושחיקה זוגית. על כן המשימה אינה רק למלא את חיינו בַּתוכן שמגיע ממילא בגלל צרכי החיים, אלא גם לחפש בכל עת התחדשות. להנהיג את התפתחות חיינו עד כמה שניתן. להנהיג התחדשות אישית, והתחדשות זוגית. להקשיב לתשוקות שלנו למצוא להן מענה. ללמוד משהו חדש, להתנסות במשהו נוסף או אחר. למצוא דרכים שמפתחים את האישיות של כל אחד מאתנו ושלנו כבני זוג. לפעמים ע"י לימוד מסוים או הרחבת תחומי העניין בלימוד או גיוונם, לפעמים ע"י התנסות לא מוכרת, השתתפות בסדנה, חוג וכדומה. יש שמשנים מקום או סוג עבודה. לעתים מתחדשים ע"י יעוץ אישי או זוגי כשמרגישים שקשה ולא רואים דרך או כשמתחשק להצמיח גבוה יותר ולהעמיק את הטוב שיש.

ההתחדשות המתמדת של כל אחד מבני הזוג לעצמו, בהכרח מביאה לשינוי ולהתחדשות בזוגיות. השתנות רגשית או השתנות של תפיסת חיים של האחד, מזמינה את בן הזוג לבדוק גם כן את עצמו, לחפש את היחס שלו לדברים שהשתנו, ולמצוא את הדרך שלו, להתחדש גם הוא בחייו.

אם כביכול מתעלמים מהשינויים של בן הזוג כאילו לא קרה דבר, או כאילו שזה לא נוגע לי, אז הפערים ביניהם גדלים, ומצוקות משתלטות על הזוגיות. מי שחפץ חיים שומה עליו לתור בתוכו אחרי תשוקותיו, חשקיו, להיות אדם מחפש ומנסה ומתחדש. זוג שחפץ להעמיק את הקשר, לא להשאב לשחיקה, עליו להיות עסוק בהתחדשות זוגית ואישית.

על אברהם אבינו מסופר "ויסע אברם הלוך ונסוע... וילך למסעיו...". אני משער שבכל מקום שחנה ופעל בין אנשי המקום, הרגיש אברהם את עצמו, הרגיש מה החשק הקדוש שלו אומר לו, עזב את חנייתו לחפש מקום אחר. הקשיב לקול הפנימי ונסע. אך אברהם לא נסע למסעיו לבד. שרה הייתה שותפה מלאה לדרכו. המדרש מציין כי היא האשה היחידה בתנ"ך שלא רק מוזכר מותה, אלא נמנות שנות חייה בפרוט, ומתוארת קבורתה באריכות. וזאת משום שכל ימיה היו בעלי ערך, בעלי התחדשות. (עד כדי כך שאחרי בלותה – הייתה לה עדנה וילדה בגיל תשעים!). שניהם היו מתחדשים תמיד. שהזקנה שלהם הייתה צעירות מתמדת.

כמה ביטויים לכך נמצא בלשנו של בעל "שפת אמת": "זקן בא בימים – שהביא עמו כל ההארות שהיו לו בכל יום דבר מיוחד" (1). "כי בודאי שרה הצדקת, שכתוב בתורה שחייתה קכ"ז, אם כן הכתוב מעיד כי לא הייתה נפרדת מעיקר החיים אף רגע אחד, ממילא כך נשפע הארה חדשה לשני חייה תמיד ממדרגה למדרגה"(2). "שני חיי שרה - כולם שוין לטובה... שבכל יום צריך לתקן דבר מיוחד... והגם שאנו רחוקים מזה להשיג בכל יום השגה מיוחדת, עם כל זה, כפי הרצון שבאדם עוזר הקב"ה..." (3). גם אנחנו יכולים בכל זאת בכל תקופת חיים לחפש אחר התיקון הנדרש, אחר החידוש שהנפש משתוקקת אליו, אחר הגילוי שהנשמה קוראת לו, הן באופן אישי והן באופן זוגי. גם אנו יכולים ללכת באיזה אופן בדרכי אבות האומה: הלוך ונסוע... להיות בחיים של תשוקת התחדשות. "וזהו הדרך התחילו  האבות שעל ידי שהאדם מוציא עצמו מהרגילות והטבע ומשתוקק להשיג האמת יתחדשו לו הארות מן השמים" (4), "ואמת הדבר שכפי היגיעה למצוא נקודה טמונה בלב, כמו כן משפיעין לו התחדשות מן השמים" (5)

(1) שפת אמת וירא, תרל"א ד"ה אא"ז

(2) שם, תרל"ב ד"ה במדרש

(3) שם, תרל"ג ד"ה שני חיי

(4) שם לך לך תרמ"ח

(5) שם ויגש תרל"ה ד"ה ובמדרש. ע"ע לקוטי מוהר"ן נד/ב