מאת עדה גיל
אקדים ואומר שאינני באה להתפלמס או לשכנע, גם לא להצדיק או להראות מהי הדרך הנכונה האחת והיחידה. הפוך, כיון שאין תשובה אחת ויחידה, הייתי רוצה לנסות לתת למחשבה ולרגש שבי חופש במידה כזו, שתוכל לבדוק את המציאות גם מתוך החוויה האישית אך בה בעת גם מתוך התבוננות על מה שאני נתקלת בו, וחווה אותה דרך נשים אחרות.
האם קיימת איזושהי התנגשות בין שני הערכים האלו? או שבכלל נאמר שלא מדובר פה על ערכים אלא על צרכים נשיים בסיסיים המצויים באשה מעצם היותה אשה: מיניות ואמהות, ואז נוכל לראות איך אנו יוצקים ערכים לתוך הטבעיות הזאת.